מבוא
החשש האנושי מטכנולוגיה חדשה זו מהווה מעכב ברור לאימוץ נרחב יותר של ה VR בתחום האדריכלות. שלושת הגורמים האנושיים העיקריים שמעכבים, לטעמי, אימוץ רחב יותר של טכנולוגיית ה VR בתחום האדריכלות בישראל הן:
חשש מהלא מוכר
כמו בכל טכנולוגיה חדשנית יש תקופת מעבר בהן ה Early adapters מאמצים ראשונים ורק אחריהם התעשיה כולה. זהו תהליך טבעי של חשש מהלא מוכר, ללא קשר למהות הטכנולוגיה עצמה.
נוחות השימוש
ה VR מחייב הקרבה מסוימת בנוחות הפיזית. צריך שטח פעילות, צריך לחבוש קסדה, להחזיק שלט ולהניע את הגוף. ישנם כאלו שמרגישים בתחילה אי נוחות, עד כדי הרגשת בחילה. מנסיוני האישי תחושת אי נוחות זו עוברת במהרה ובכל מקרה ניתן לקצרה בכמה עצות מועילות.
התנהלות בתוך חלל וירטואלי
הקושי בהתנתקות מהסביבה, שמירה על הבטיחות ולימוד של ממשק משתמש חדש מהווים מחסום כניסה. הדרכה נכונה מאפשרת התנהלות בטוחה ומהנה בחלל הוירטואלי.
סיכום
ככל שהמודעות ליתרונות הייחודיים של מציאות מדומה גוברת, ניתן לראות שינוי בגישה בקרב אדריכלים ולקוחות כאחד. יותר ויותר משרדים מבינים כי השימוש ב-VR אינו רק כלי מרשים להצגה, אלא גם אמצעי אפקטיבי לייעול תהליכי תכנון, חיזוק שיתוף הפעולה בין צוותים ומתן ערך מוסף ללקוח. ככל שהטכנולוגיה הופכת נגישה ופשוטה יותר לתפעול, כך פוחתים החששות והמחסומים.